הרצאות ומפגשים
     
פירוט המפגשים במסגרת "סוגיות נבחרות מעולם הדרמה והתיאטרון":

שפת התיאטרון, ממחזה כתוב להצגה ("from page to stage"):
הרצאת-מבוא כללית: סקירת מקורות התיאטרון, ייחודו של המדיום בהשוואה לתחומי-אמנות אחרים, מרכיבי השפה התיאטרונית, ייחודה של חויית-הצפיה בתיאטרון, שרשרת הייצור התיאטרונית ותפקידו של הקהל.

יהדות ותיאטרון- יחסי אהבה-שנאה
בהרצאה ייבחנו הסיבות ליחסה המסוייג, מימים ימימה, של התרבות היהודית לעיסוק בתיאטרון. בהמשך, ייסקר המהלך ההיסטורי של ה "התפייסות" עם המדיום התיאטרוני: החל בהצגות ה "פורימשפיל" של ראשית הדרך, עבור דרך התיאטרון היידי של גולדפאדן, גורדין ומאנגר, הקמתה של "הבימה" וראשית הפעילות בעברית, וכלה באיפלציה התיאטרונית של ימינו.

ז'אנרים עיקריים: הטרגדיה (2 מפגשים)
משחר ימי התיאטרון, מתקיימת ההבחנה בין סוגות שונות, ובראשן הטרגדיה והקומדיה. בהרצאה ייבחנו היסודות המשותפים והמפרידים בין שני הז'אנרים, ייסקרו תולדותיה של הטרגדיה והפואטיקה שלה למן התקופה הקלאסית ועד ימינו, יוצגו מאפייניו של הגיבור הטראגי, יובאו הדגמות מתוך מחזות טראגיים שונים, ויובהר מדוע לא כל "אסון" הוא בבחינת "טרגדיה".

ז'אנרים עיקריים: הקומדיה
משחר ימיה, הופלתה הקומדיה לרעה ונתפסה כז'אנר נחות מן הטרגדיה. כמעט ואין בנמצא מחזאים גדולים שהתמסרו אך ורק לכתיבת קומדיות. בהרצאה ייבחנו ההיסטוריה והפואטיקה של הז'אנר, מראשיתו ביוון הקלאסית ועד ימינו, יובאו הדגמות מתוך קומדיות קלאסיות ומודרניות, ותינתן התשובה מדוע גם מחזותיו הנוגים של צ'כוב ראויים לתואר "קומדיה".

שיטות משחק
השחקן הוא עמוד התווך של העשיה התיאטרונית. אנו מכירים תיאטרון נטול טקסט, תפאורה, תאורה או כוריאוגרפיה, אך נשמת אפה של אמנות התיאטרון הוא במשחק.

לאור זאת, תעסוק ההרצאה בסוגיות היסוד של עבודת השחקן: מה טיבה של המטאמורפוזה אותה הוא עובר במהלך ה "כניסה לתפקיד"? האם הוא אכן חייב "להזדהות" עם תפקידו, כפי שתבע ממנו סטניסלבסקי, הכוהן הגדול של אמנות המשחק במאה העשרים? האם עליו להרגיש "באמת" את תפקידו, או שמא לשמור על מרחק ממנו, כפי שטען ברטולד ברכט?, האם כשרון משחקי הוא תכונה מולדת ו / או נרכשת? וכיצד חוזרים בסופו של יום מן הדמות הבימתית אל הפרסונה הפרטית?...

התיאטרון הריאליסטי
הסגנון הריאליסטי, שראשיתו בשלהי המאה ה 19 , הפך עד מהרה להצלחה פנומנלית ולזרם המרכזי באמנות המאה העשרים. בהרצאה ייסקרו מאפייני הסגנון הזה (באמנות בכלל, ובתיאטרון בפרט), נושאיו החוזרים ונשנים והסיבות לפופולאריות העצומה שלו בקרב הצופים. יובאו הדגמות מתוך "בית הבובות", "האב", "מותו של סוכן", "חשמלית ושמה תשוקה" ואחרים.

אופוזיציה לריאליזם: תיאטרון פיוטי ותיאטרון פוליטי
פה ושם, במהלך המאה ה-20, קמו יוצרי תיאטרון שביקשו לקרוא תיגר על ההגמוניה הריאליסטית, ולהציג אלטרנטיבה סגנונית. בהרצאה ייסקרו שניים מן הנסיונות הללו: זה של התיאטרון הפיוטי (מבית מדרשם של ייטס ולורקה), וזה של התיאטרון הפוליטי (של פיסקטור וברכט). לצורכי הדגמה ישמשו "חתונת הדמים" "בית ברנרדה אלבה", "ירמה", "אמא קוראז' וילדיה" ו "מעגל הגיר הקווקזי".

תיאטרון האבסורד
מלחמת העולם השניה חוללה, כידוע, שבר חסר תקדים. ביטויו המובהק של השבר הזה בתחומי הדרמה הוא בתופעה המחזאית, שזכתה לכינוי "תיאטרון האבסורד". בהרצאה ייסקר מפעלם של מחזאי האבסורד השונים: יונסקו, בקט, אראבל, פינטר ואחרים, בלויית הדגמות מתןך "מחכים לגודו", "אח, הימים היפים", "הזמרת הקרחת", "הכיסאות" ואחרים.

ביקורת התיאטרון
ביקורת התיאטרון, כפי שאנו מכירים אותה היום, הינה תופעה צעירה יחסית בהיסטוריה של התיאטרון. בהרצאה ייבחנו תפקידיה של הביקורת, זהותם של המבקרים (מקומו של ד"ר חיים גמזו, המבקר המיתולוגי לא ייפקד כאן), יחסי מבקרים ומבוקרים ומידת השפעתה של הביקורת על הפעילות התיאטרונית.

חזרה