רונה ליפז-מיכאל	דרמה אקטואלית עתירת שבחים מאת: לי בלסינג תרגום: עידו ריקלין גרסת הצגה ובימוי: רועי הורוביץ מוסיקה: דניאל סלומון במה: במבי פרידמן וניב מנור תאורה: רוני כהן תלבושות: עמית זמיר משתתפים: רונה ליפז-מיכאל, יובל ברגר, טליה דור, רועי הורוביץ מייקל, מרצה אמריקני, נחטף בביירות על ידי טרוריסטים. אשתו, לייני, נמצאת בקשר עם נציגת מחלקת המדינה האמריקאית, המבטיחה לה כי "נעשה כל מאמץ להביא לשחרורו של בעלך". עיתונאי-חוקר, המסקר את הפרשה, מאיץ בלייני לצאת עם סיפורה לתקשורת, לחשוף את האופן שבו השלטונות אינם עושים די בכדי להביא לסיום הפרשה ולגייס את דעת הקהל לקידום העניין. לאחר לבטים קשים, וככל שנוקפים הימים, לייני משתכנעת ומתראיינת. אלא שסיום הפרשה איננו זה שהיא (ואנחנו) ייחלנו לו... באמצעות בחינת המקרה הפרטי של מייקל ולייני, מעלה המחזה לדיון את שאלת היחס שבין השלטונות לאמצעי התקשורת: מי מהם מכתיב את סדר היום הציבורי? מי עשוי להביא יותר תועלת לקורבנות המצב הפוליטי? מיהו בעל הסיכויים הטובים יותר להושיע? אילו שיקולים מנחים את הפוליטיקאים ומעצבי דעת הקהל? ובאיזו מידה יכול האזרח לסמוך על שיקול דעתם, כשחייו תלויים לו מנגד? דומה שעם כל הצער שבדבר, קשה למצוא מחזה אקטואלי יותר להעלאה על בימת התיאטרון בארץ בימים טרופים אלה, שבהם אזרחים וחיילים משלנו מוחזקים בשבי, כשגורלם לוט בערפל. לאחר ההצגה, המומלצת וכלולה ב"סל תרבות", ניתן לקיים דיון עם צוות השחקנים ופדויי שבי. הביקורות מהללות: "יובל ברגר ורונה ליפז-מיכאל מגישים ביצוע נקי ומלא אנושיות בתור השבוי ואשתו. בזכותם, ובעיקר בזכות מיכאל, ההצגה מצליחה לחדור למקומות הכואבים באמת. שווה ללכת" (שי בר יעקב, ידיעות אחרונות, 17/11/2006) "הבימוי של רועי הורוביץ מדוייק ומיומן מבחינת הקצב, האווירה, היחסים והדיאלוגים בין הדמויות. המשחק של כולם מעולה... סך הכל מדובר במחזה חשוב, רלבנטי ומרגש, המבוצע היטב מכל הבחינות" (בן עמי פיינגולד, הצופה, 11/12/2006) "המחזה נפלא, מרגש, מטלטל ומציב מראה אכזרית מאין כמוה למציאות הישראלית. הבימוי של רועי הורוביץ יעיל ואפקטיבי, והוא טווה בין ידיו הצגה מצויינת, שכל אחד ימצא בה את עצמו" (דודי אור, אנשים, 12/12/2006)

• 
• 
• 
• 
• 
• 
•